• Instagram
  • Youtube
  • Facebook
  • Twitter
-->

היי גיטריסטים :)

ברוכים הבאים לשיעור מספר תשע בקורס לימוד הגיטרה שלי.

קודם כל, ולפני הכל – צפו בשיעור הראשון שמולכם. כמו תמיד, אני עובר בו על החומר של השיעור הקודם בקורס, מנגן אותו בקצב של 60 פעימות לדקה במטרונום (60 BPM), אבל הפעם גם נותן לא מעט הדגשים לגבי שיעורי הבית שהיו לכם. כדאי מאוד לעבור על זה כי אני מתייחס שם בין השאר לאצבועים שמומלץ להשתמש בהם, ואצבועים נכונים בנגינה בגיטרה הם נושא שלא מומלץ להמעיט בערכו.

 

 

והיום, אני שמח לבשר לכם שאנחנו עומדים לבצע קפיצת מדרגה נוספת בדרך לשליטה בגיטרה. מלבד חומר חדש נוסף שכמובן נלמד היום, ננסה בפעם הראשונה לנגן יצירה גיטריסטית. הכוונה כאן היא שאם עד עכשיו ניגנו בשיעורים הראשונים מנגינות קצרצרות של תלמידי גיטרה מתחילים, היום ניגע בפעם הראשונה בחומר שלקוח מספרות הגיטרה הקלאסית.

אז טיפת היסטוריה של גיטרה, באמת על קצה המזלג.

כמו שסיפרתי קצת בשיעור הראשון בקורס, הגיטרה קיבלה למעשה את צורתה כמו שאתם מכירים אותה היום מתוך מספר כלי נגינה שונים שהתגלגלו אליה. אם תרצו אתם יכולים לקרוא לזה – האבולוציה של הגיטרה. הפריחה האמתית הראשונה של הכלי הייתה בתקופה הקלאסית של המוזיקה. עכשיו כאן יש מינוח שחשוב להבהיר רגע.

בדרך כלל כשאנשים קוראים למשהו "מוזיקה קלאסית" הם מתכוונים לתזמורת שיושבת על במה מול מנצח ומנגנת סמפוניות, אבל האמת היא שזה מורכב הרבה יותר. מוזיקה הרי הלכה יד ביד עם האדם משחר ההסטוריה, וגם משבטים של בני האדם הקדמון שרדו חלקי כלי נגינה. המוזיקה מחולקת לתקופות שונות, ואני מדבר כאן על מה שנקרא התקופה הקלאסית במוזיקה (אם אתם רוצים לתחום את זה בזמנים, אנחנו מדברים על השנים 1750 – 1830). שמות בולטים של מלחינים מהתקופה ההיא שאני בטוח שכל אחד מכיר הם בטהובן, מוצרט והיידן. באותה התקופה, התחילה גם הגיטרה להפוך לכלי נגינה פופולרי, אף שהמלחינים המפורסמים שחיו אז לא כתבו לה כמעט אף צליל אחד. למעשה, באותה התקופה נולדו הגיטריסטים הראשונים. נגנים שהגיעו לרמת שליטה גבוהה בכלי, והחלו להלחין לו מוזיקה משלהם. מלחינים גיטריסטים חשובים בני התקופה ומעט אחריה הם בין היתר : מאורו ג'וליאני, מתיאו קרקאסי, פרננדו סור ועוד רבים. אם שמעתם על מישהו מהם ? אני בספק :) אבל הם כתבו לא מעט מוזיקה טובה שלא רק שתענוג לנגן על גיטרה, אלא גם תקדם אתכם מאוד בשליטה בכלי.

אז אנחנו לומדים היום יצירה שכתב גיטריסט מלחין שכזה בשם פרדיננדו קארולי. שם היצירה הוא : אטיוד בסול מזו'ר, אבל לפני שניגש אליה – בואו ננסה להבין מהו בדיוק אטיוד.

באותה התקופה, היות ולא היה עדיין חומר לימודי לגיטרה (אני מזכיר לכם שהמלחינים גיטריסטים של התקופה גם כתבו קטעי נגינה, וגם פיתחו את הטכניקה הגיטריסטית תוך כדי), נוצר מצב מעניין שבו מלחינים היו נגנים היו מורים. כלומר גיטריסט שחי בתקופה ההיא לרוב גם הלחין קטעי גיטרה, ולרוב לימד תלמידים לפרנסתו. מה שמיוחד כאן, הוא שאת ההוראה הם שילבו בתוך ההלחנה.

נניח שאני חי בצרפת למשל, בשנת 1750, ויש לי תלמיד לגיטרה שמתקשה מאוד בנגינת סולמות. הסולמות שלו מרגישים מאוד "תקועים", ולפיכך, קשה לו לנגן קטעי מעבר מהירים ביצירות שהוא מנסה לנגן. מה שהיה נהוג לעשות בתקופה ההיא, הוא פשוט לשבת, וממש להלחין לו קטע נגינה מיוחד. קטע שיוכל לתרגל בבית בשעות הפנאי, ולבנות את הקטע כך שיטפל בצורה עמוקה בנגינה בסולמות. לבנות אותו סביב הסולמות. וזהו למעשה אטיוד, שפירושו בצרפתית הוא – תרגיל. קטע נגינה, שאמנם לא נשמע כמו תרגול טכני (חלק מהאטיודים האלה הם ממש יצירות מופת, ואגב קיימים אטיודים לכל כלי נגינה, זה לא משהו ששייך רק לגיטריסטים) אבל כשמתאמנים עליו הוא אמור לשפר על הדרך בעיות טכניות. הנה התווים מולכם -

תווים-אטיוד-בסול-מזור

 

ומיד אחריהם, שיעור מפורט בווידאו שבו נדבר קצת על האתגרים החדשים שהקטע מציג, והחומר התאורטי החדש שמוגש לנו כאן. מומלץ לצפות לפני שניגשים לנגן.

 

 

 

כרגיל, אני מזמין אתכם להגיב ולשאול שאלות. כאן בתגובות, או בשידור החי שאני עורך בדף הפייסבוק שלנו.

השיעור הבא יעלה בעוד שבועיים. בהצלחה !

 



2 תגובות עד כה.

  1. מאת שירי:

    היי ליעד , שיעור מצוין!
    שאלה..
    מה קורה אם המלחין רוצה שרק הפה במיתר הראשון (מיתר מי) יהיה בדיאז לאורך כל היצירה? אז הוא צריך לכתוב שוב ושוב את הסימן?

    • מאת ליעד אברהם:

      היי שירי. האמת שהדבר שאת מתארת לא ממש אפשרי. ברגע שאחד התווים מקבל דיאז קבוע לכל אורך יצירה, אנחנו למעשה עובדים בסולם מסויים. סולם שבו אותו צליל מסויים מוגבה (ולכן קיבל דיאז) וזה ישמע עקום מאוד אם השינוי יקרה רק באחת האוקטבות.
      במידה ובאמת רוצים להזיז צליל מסוים פשוט צריך לסמן אותו בדיאז בכל אחד מהמקומות שבו נרצה לנגנו.


->